כמה מחשבות על: גברים, שיח על אונס, שוביניזם ופחדים מודחקים
יצא לי לשתף על הקיר בפייסבוק את הטאמבלר הנפלא שמיל מייצג של נפגעי עבירות מין (ניצולים ראוי יותר לומר) עם ציטוטים ששמעו מהתוקף שלהם.
בטח עוד הרבה קוראים שיתפו את זה, או לפחות נכנסו וצפו בחלק מהמיצג. הוא לא מיצג קל לאף אחד. מיצג חשוב. הכי מדוייק להגדרה של מה שאמנות אמורה להיות.
מעניין שגברים, בחלקם, לא כולם, נורא מתחמקים מהדיון בזה. קשה כנראה להיות בסוג של צד "מואשם". קל לזרוק לאוויר סיסמאות של "בין פמיניזם לשנאת גברים עובר קו דק מאוד". הופ הסטנו את הדיון, כבר לא נדבר יותר על אונס. למה זה קשה כל כך? למה התחושה התמידית הזו שמעדיפה להיטפל ל"למה רק בגלל שאני גבר אתן מחשיבות אותי לאנס פוטנציאלי", מאיפה הגיע החוסר מסוגלות להתדיין על זה? למה אי אפשר לנהל בזה שיח אמיתי? כזה שיצא מהכלא השמרני שלו.
אני רק מעלה השערות, מחשבות, תהיות בעקבות כל מיני תגובות שקראתי.
יכול להיות שזה פחד? פחד כי הוא שאנס ואני באים מאותה קבוצת אוכלוסייה. פחד כי ההוא שאנס את האישה הזו עם השלט אמר לה איזה שקר שגם אני פעם אמרתי למישהי שנורא רציתי לשכב איתה ועשיתי את זה בחלקלקות וחוסר יושר? פחד כי גם אני יודע בתת מודע שלי שאם לא היו לי "מחסומים חוקיים" הייתי עושה את זה? פחד כי זה חי באיזשהו מקום בפנטזיה מודחקת כזו או אחרת?
מחשבה נוספת, יכול להיות שאנחנו מפספסים משהו בחינוך המיני שאנחנו נותנים? יכול להיות שלא לפתוח עם בנים בתחילת גיל ההתבגרות את הנושא הזה. את העובדה שסיטואציה מסויימת, דחפים, חרדות או כל גורם אחר יכולים להביא גם אותי למצב שאני אתקוף מינית. בטוח מרגישים משהו לפני, בטוח שכמו בכל מצב יש רגעים שמאותתים לי שאני הולך לכיוון שאני לא רוצה.
טוב הפיסקה ההיא היא אולי מתקדמת מידי, כי אם כבר לדבר אולי עדיף בלהתחיל להבהיר מה זה " לא", ולפני "לא" מה זה שפת גוף מסתייגת, מה זו הדדיות, איך דוחים סיפוקים, לא כי כולם בהכרח יבצעו אונס, אבל מישהו בקהל התלמידים בגיל הזה, סטטיסטית בטוח יבצע.
מחשבה על שוביניזם: יש סיכוי שיום אחד זה יגמר כמו הדינוזאורים?
מחשבה אחת נוספת על פחדים: לכל מי שעבר/ה תקיפה מינית רובץ באיזשהו מקום בראש ה" במה זו הייתה אשמתי", הבושה והחשיפה המשתקת שבולמים את ההחלמה, אם באמת יש מזה החלמה מלאה. חברה שרוצה להאמין שהיא הומניסטית, שהיא מקדמת את הפרטים בתוכה ולא דורסת אותם בשביל רעיונות נשגבים יהיו אשר יהיו, ה"במה זו הייתה אשמתי" שנתקפים חשים-מזמן זה היה צריך לצאת מהלקסיקון. לא המילולי, הרגשי, של כולם.
מחשבה על תיקון: הבלוג תא וידוי, יוזמה שבאה להביא גברים לדבר על מקומות מיניים שהם סתם היו לא הוגנים, לא ישרים, לא הדדיים כלפי הצד השני. צעד משמעותי בשיח אמיתי על הנושא.
תא וידוי: www.tavidui.co.il
המייצג: פרויקט מיוחד הנקרא "בלתי שבירים" מתעד קורבנות אונס המצטלמים עם משפטים ששמעו מהאנסים http://projectunbreakable.tumblr.com/
שחיטה כשרה 