מיומנו של תלמיד

מיומנו של תלמיד /אייל, בן 15

 

מערכת החינוך רוויית כשלים ואני רוצה לספר סיפור שקרה לי אתמול ובו אדחס (חלק) מהטענות שלי כלפי מערכת החינוך. אני תלמיד כיתה י' ובימים אלה מתחילים לחפור לנו על הבגרויות. היום בשיעור אחד הציגו בפנינו חמישה מקצועות שאפשר להרחיב (כל אלה שלא למדנו אף פעם). כרגיל, דוחסים חצי שכבה (כ-150 תלמידים) בצפיפות לתוך הספרייה ומצפים שיהיה שקט וגם להספיק הכול עד הצלצול.

רכזת השכבות ט'-י' צורחת על התלמידים שמאחרים בחמש דקות. לאלו שמגיעים שבע דקות אחרי הצלצול היא מודיעה שהם מאחרים כבר בעשר דקות, כשהם מציצים בשעון היא שואלת אותם אם הם בודקים אותה. העיקר שהצלצול הוא בשביל המורה.*

לפני שההרצאה מתחילה, הרכזת מודיעה שההכנה האחרונה למבחני פיז"ה תתקיים בקרוב ומוסרת תאריך. אני ממלמל לחבר שלי שזה בניגוד להוראות של המבחן**, הרכזת עושה טעות קריטית ושואלת מה אמרתי, אני עונה: "אה, כלום, רק שההכנה הזאת היא בניגוד להוראות". היא מגמגמת טיעון אורווליני ש"זה לא רלוונטי כרגע".

מתחילים לחפור לנו על מדעי החברה. המצגת מתחילה בשקופית עם כתבה מצולמת מידיעות אחרונות שהכותרת שלה טוענת: "מדעי החברה: המקצוע הכי פופולרי". חבר כמובן מעיר בלחישה שזה בגלל שקל ללמוד את המקצוע. כך או כך הכתב קטן מדי בשביל שנקרא ואין תאריך, כך שלא נוכל לברר יותר פרטים.*** בשקופית שניה, התרגיל המתמטי 5=2+2+1 מתנוסס באותיות של קידוש לבנה (אני מזכיר שוב שאני בכיתה י), חופרים לנו על סוציולוגיה, היא אמרה הרבה שטויות שאני לא זוכר.

עוברים לפסיכולוגיה. "היא דווקא יחסית בסדר", בעוד אני מלחשש זאת לחבר שלי, אני רואה את הרכזת צועקת על חבר אחר שלי. היא צועקת עליו שילך משם עם חבר אחר שלו ושהיא רוצה לראות אותם בסוף השיעור. הם שיחקו משחק מטופש, לא בדיוק שיא הנימוס, אבל לפחות הם היו בשקט. יותר מזה, החבר שלי שהיא הרחיקה, הוא לא בדיוק מסוג האנשים הבעייתיים. הוא אף פעם לא הלך מכות, או שהוציאו אותו משיעור. אני לא חושב בכלל שרשמו לו אי פעם הפרעה עד אתמול. שיא הצביעות פה, הוא שהמורה לפסיכולוגיה מדברת על שאם הוא ילמד פסיכולוגיה, הוא ילמד לשלוט בעצמו. בעוד שגם אם הוא לא היה שיא התמימות, מי שבאמת צריך ללמוד לשלוט בעצמו זו הרכזת.

אח"כ הוא סיפר לי שהרכזת אמרה לו שיותר הוא לא יגיע לפעילויות חינוכיות. זו בעצם השיטה, השרירותיות: לבחור מישהו, לא משנה כמה הוא אשם (או לא אשם) ולדפוק אותו עד העצם. זה אפילו לא למען יראו ויראו במקרה הזה, הרי היא לא אמרה לו מול כולם שהוא לא יגיע יותר לפעילויות חינוכיות. זה שיא השרירותיות, לקחת מישהו בלי קשר למידת האשמה שלו, ולהוציא עליו את כל העצבים שלך.

*לכל אלו ששואלים אותי מתי הגעתי, זה היה בהפסקה, 3-5 דקות לפני הצלצול.

לפי מה שהבנתי בית הספר צריך להכין את כל התלמידים, לא רק את אלה שנבחנים, אבל לא מצאתי את זה בחיפוש מחודש, או אפילו האם לבית הספר מותר להכין את התלמידים. אם יש לכם מידע נוסף, אשמח אם תשתפו אותי.

*זה לא שיש לי בעיה עם המקצוע, כמו עם איך שמלמדים אותו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s