אהובתי,הגדר

חג כבד ראש השנה, דחוס מחשבות ודחוס החלטות.
השנה כנראה צריך להתאפס. למה צריך? כי ככה אומרים לך. כי אי אפשר להיסגר על זה שאת על הגדר.
צריך צד, אחרת איך ידעו למה לצפות ממך? איך ידעו מה את חושבת?
ואם אני לא רוצה לרדת לשום צד? אין רוצה, יש חייבת. חברה לוחצת-עכשיו תחליטי.
לנו או לצרינו.
חצופה שכמוך, גם מעבירה ביקורת גם נשארת בפנים, גם עושה עבירות, גם עולה על הגדר וגם מסתכלת עלינו מלמעלה.
בשביל מה נכנסת? להרוס?… תגידי תודה שבכלל קיבלו אותך יפה ופינו לך קצת מקום.
אמירה? איזו אמירה כבר יכולה להיות לך, את לא מכאן באמת, את אורחת לרגע.
אין אמירות מהגדר.
הגדר זה עצלות, עצלות שלך-לא מחליטה, לא יורדת לשום צד, הכי נוח.
**
הגדר היא בחירה, מודה. בחירה שלא קל איתה לרב הדוסים, מה לעשות.
קשה לך להכיל כשגדלת בקופסאות חשיבתיות מסויימות שיש מורכבויות יותר גדולות באמונה.
שאף אחד הוא לא סטטי, אף אחד לא נשאר אותו דבר מרגע שהוא הגיע להכרה מסויימת.
ככל שדוחקים באנשים לקבל הכרעה לצד מסויים בעצם דוחקים יותר אנשים החוצה.
יש לך אמירה? יש לך עמדה בתורה? עמדה על עניין הלכתי? אתה?.מי אתה בכלל… אפילו לא תלמיד חכם.
**
אנחנו קבוצת איכות, עדיף קטנה ומצומצמת.
את סתם המון נבער חלש דעת, מי שחושב-לעבור צד מיד.
פה מצייתים, פה אין מאמינים.